19 ביוני הוא היום הבין לאומי למיגור האלימות המינית באזורי עימות. את היום יזמה העצרת הכללית של האו"ם ב־2015 כדי להוקיר את השורדות, לזכור את הקורבנות ולהעלות מודעות לצורך לשים קץ לאלימות המינית באזורי עימות. ה-19 ביוני השנה מצוין עם פרסום דו"ח ועדת החקירה הבינלאומית בנוגע לשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים. הדו"ח בוחן הפרות אפשריות של זכויות אדם שבוצעו על ידי כל הצדדים בין 7 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2023.
קראו כאן על משמעות הממצאים שמציגה הוועדה בנוגע לאלימות המינית שביצע חמאס במהלך מתקפת 7 באוקטובר.
זרקור- ה 19 ליוני/דו"ח ועדת החקירה
ה 19 ביוני הוא היום הבין לאומי למיגור האלימות המינית באזורי עימות. את היום יזמה העצרת הכללית של האו"ם ב־2015 כדי להוקיר את השורדות, לזכור את הקורבנות ולהעלות מודעות לצורך לשים קץ לאלימות המינית באזורי עימות.
תאריך זה מציין את התקבלותה של החלטה 1820 (2008) של מועצת הביטחון, המצהירה כי אלימות מינית היא טקטיקה מלחמתית המהווה איום על השלום והביטחון הבינלאומיים.
יום זה מדגיש כמה חשוב להמשיך במאמצים למיגור האלימות המינית באזורי עימות. זוהי קריאה להגנה, לאחריותיות וליצירת מערכות תמיכה שיתנו מענה להשלכותיהם ארוכות הטווח של פשעים אכזריים אלה על פרטים וקהילות ויימנעו את הישנותם.
ועדת החקירה – הוקמה במאי 2021 לאחר סבב נוסף בעימות בין ישראל לארגון הטרור חמאס, שבמהלכו שיגר חמאס אלפי רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל. תחום השיפוט של הוועדה היה חסר תקדים בהיקפו: היא קיבלה מנדט מוחלט לחקור "את כל הטענות להפרות של החוק ההומניטרי הבין לאומי ושל זכויות האדם הבין לאומיות" בתוך "השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים, ובישראל"; אין לה תאריך סיום מוגדר מראש; ובין היתר מוטל עליה "לחקור את כל הסיבות השורשיות למתחים הבלתי פוסקים, לאי היציבות ולהתמשכות העימות, כולל אפליה ודיכוי שיטתיים על בסיס זהות לאומית, אתנית, גזעית או דתית". במילים אחרות, הוועדה מוטית נגד ישראל מיסודה. ההטיה הזאת מתבטאת בבחירת חבריה: בניגוד לדרישה שחברי הוועדה יהיו עצמאים וחסרי פניות, כל שלושת החברים התבטאו בעבר נגד ישראל ואף השמיעו הצהרות אנטישמיות, כולל הטלת ספק בזכותה של ישראל להיות חברת או"ם, התייחסות ל"לובי יהודי" ועוד.
עיקרי הדו"ח
מאמר זה מתמקד בחלקי הדו"ח העוסקים באלימות מינית ובאלימות על בסיס מין, ולכן נמנע מלהתייחס לאופי החד צדדי הכללי של הדו"ח.
למרות ההטיה בנקודת המוצא של ועדת החקירה, הדו"ח כולל ממצאים משמעותיים המשלימים את הדו"ח של תת המזכ"ל. לא זאת בלבד, אלא שהוא מייחס לחמאס באופן ברור את האלימות המינית והפשעים על בסיס מגדרי של שבעה באוקטובר.
להלן הממצאים החשובים ביותר בנושא זה מתוך דו"ח ועדת החקירה (שמרנו על המספור המקורי של הפסקאות :והוספנו הדגשות
23. הוועדה מצאה כי שבע חיילות נחטפו לעזה, וצפתה בסרטים המוכיחים כי הן סבלו מתקיפה גופנית ומילולית. במוצב נחל עוז נמצאו ארבע גופות נשים שהופשטו חלקית או לגמרי. שתיים מהן היו מבודדות בחדרים שונים, ועליהן התגלו סימנים לפגיעה גופנית ולאלימות מינית
24. הוועדה מצאה סימנים לכך שחברי הזרוע הצבאית של חמאס ומיליציות פלסטיניות אחרות ביצעו אלימות על בסיס מין בכמה נקודות בדרום ישראל בשבעה באוקטובר. אלה לא היו תקריות מזדמנות אלא תקיפות שבוצעו בשיטות דומות בכמה מיקומים על ידי תוקפים פלסטינים רבים.
25. הזרוע הצבאית של חמאס דחתה את כל ההאשמות לפיהן חבריה בצעו תקיפות מיניות נגד נשים ישראליות, אבל הוועדה תיעדה מקרים המצביעים על אלימות מינית נגד נשים וגברים באזור פסטיבל נובה, וכן במוצב נחל עוז ובכמה קיבוצים, כולל כפר עזה, רעים וניר עוז. הוועדה אספה ושימרה ראיות דיגיטליות, כולל תמונות של גופות הקורבנות ועליהן סימנים לאלימות מינית. עדויות ראייה עצמאיות מהימנות שהגיעו לידי הוועדה מאששות את הדפוס הזה. הן מתארות גופות שהופשטו, ובמקרים אחדים איברי המין שלהן הושארו חשופים. הוועדה קיבלה דוחות ואימתה ראיות דיגיטליות המעידות על קשירת נשים, כולל כפיתה של כפות ידיים ולעתים כפות רגליים, במקרים רבים מאחורי גבן של הקורבנות, וזאת לפני חטיפתן או רציחתן. יתרה מזו, הוועדה ביצעה הערכות על סמך המנח של הגופות, לדוגמה תמונות המציגות רגליים פשוקות או מכופפות, וכן סימנים גופניים למאבק או לאלימות, כולל דקירות, כוויות, חתכים ושריטות
90. בנוגע למתקפת השבעה באוקטובר בישראל, הוועדה קובעת על סמך ראיות מבוססות כי חברי הזרוע הצבאית של חמאס ומיליציות פלסטיניות אחרות, וכן אזרחים פלסטינים שהיו מעורבים ישירות במתקפה, הרגו, פצעו, התעללו, חטפו ותקפו מינית אזרחים – ישראלים ובעלי אזרחות זרה – וגם חיילי צה"ל, כולל חיילים שלא היו מעורבים בלחימה, בנקודות רבות בדרום ישראל. פעולות אלה מהוות פשעי מלחמה, הפרות של המשפט ההומניטרי הבין לאומי, ופגיעות בזכויות אדם
91. הוועדה קובעת כי האזרחים סומנו כמטרות בכוונה תחילה, שההתקפה הייתה מתוכננת –ותוכננה לאורך תקופה ארוכה, מה שמעיד על דרגה גבוהה של ארגון ותיאום – ושהיא הוצאה לפועל בנקודות רבות במקביל או בערך באותו זמן. חמאס הוביל ותיאם התקפות אלה, והן בוצעו על ידי הזרועות הצבאיות של חמאס ושישה פלגים פלסטיניים אחרים, בהשתתפות אזרחים פלסטינים אחדים
94. הוועדה קובעת כי חברי הזרוע הצבאית של חמאס ומיליציות פלסטיניות אחרות סימנו נשים כמטרה: הרגו אותן במכוון, חטפו אותו והתעללו בהן גופנית, נפשית ומינית. פשעים אלה היו מכוונים, ובמקרים מסוימים בוצעו באלימות קשה וגרמו במתכוון סבל גדול ופגיעות חמורות לקורבנות. הוועדה מציינת כי נשים סבלו מאלימות על בסיס מין במהלך הוצאתן להורג או חטיפתן. נשים חיות ומתות שימשו כגביעי ניצחון לתוקפים הגברים, וחטיפ השפלתן ותקיפתן הוצגו לראווה ברחובות רצועת עזה או ברשת.
95. הוועדה זיהתה דפוסים המעידים על אלימות מינית בכמה מקומות וקובעת שנשים ישראליות סבלו מפשעים אלה באופן לא פרופורציוני. מתקפת השבעה באוקטובר אפשרה לפושעים לבצע מעשי אלימות מינית, ואלימות זו לא הייתה בגדר תקריות מבודדות אלא בוצעה בשיטות דומות בכמה נקודות ועל ידי תוקפים פלסטינים רבים. עם זאת, הוועדה לא מצאה ראיות מהימנות לכך שאנשי המיליציות קיבלו פקודה לבצע תקיפות מיניות, ולכן לא הצליחה להגיע למסקנה בעניין זה. מאידך, השפה הבוטה ואי האמון בקרב שני הצדדים סביב נושא האלימות המינית עלולים להשתיק את הניצולות והניצולים, לחתור תחת סיפוריהם וכפועל יוצא להחריף את הטראומה והסטיגמטיזציה שלהם.
אף שאנו מכירות בתרומתו של הדו"ח לנושא זה, יש לבקר אותו על ההקבלה הכוזבת שהוא עושה בין הזוועות המיניות של חמאס לפעולות שבהן הוא מאשים את צה"ל; על המוסר הכפול השיטתי שמאפיין את יחסו לחמאס ולצה"ל לאורך הדו"ח; על כך שהוא מתעלם מראיות חשובות בנוגע להתמשכות התקיפות המיניות בשבי; ועל היעדר ההמלצה לסמן את חמאס כארגון טרור ולהכניסו לרשימה השחורה של הארגונים המשתמשים באלימות מינית באזורי עימות, על כל המשתמע מכך.
הדוגמה הבוטה ביותר למוסר כפול ביחסה של ועדת החקירה לישראל ולחמאס, היא בניתוח המשפטי הלא שוויוני של אותם אלמנטים עובדתיים, שבגללו היא קובעת כי רשויות ישראל וצה"ל ביצעו רדיפה על בסיס מין של גברים ונערים, קרי פשעים נגד האנושות, אבל חמאס ביצע פשעי מלחמה מסוג SGVB (אלימות מינית באזורי עימות) רק נגד החטופות והחטופים – בלי להתייחס להצהיר כי גם התקיפות המיניות שהתרחשו בשבעה באוקטובר הן פשע מלחמה.
היחס של הדו"ח לאלימות מינית ואלימות מגדרית הוא בעייתי במיוחד, כי הוא משווה בין מעשיהם של מחבלי חמאס לעבירות לכאורה של צה"ל, שישראל מכחישה בתוקף. גישתה של ועדת החקירה היא למזער את השימוש האסטרטגי של חמאס באלימות מינית ולהטיח האשמות לא הוגנות בישראל.
יתר על כן, הדו"ח מתעלם מהאינדוקטרינציה של האלימות באוכלוסייה הפלסטינית ומהחזיתות הרבות שישראל מותקפת בהן. ממצאי ועדת החקירה מחריפים את הקיטוב ומתאפיינים בהיעדר עצמאות והיעדר אובייקטיביות
יתר על כן, הדו"ח מתעלם מהאינדוקטרינציה של האלימות באוכלוסייה הפלסטינית ומהחזיתות הרבות שישראל מותקפת בהן. ממצאי ועדת החקירה מחריפים את הקיטוב ומתאפיינים בהיעדר עצמאות והיעדר אןבייקטיביות.
